צמצום במטבח: כמה כלים, סירים ומכשירי חשמל באמת צריך

למה המטבח תמיד מלא

המטבח הוא החדר שבו צבר הציוד מתחיל בלי שמרגישים. מכשיר שקיבלנו במתנה לחתונה, ערכת בישול שקנינו ב"מבצע שלא יחזור", קרשי חיתוך כפולים כי הישן נראה שחוק, טפרוור שנאגר בסל מיחזור כי "אולי ישמש יום אחד". הצבר לא קורה בבת אחת - הוא קורה לאט, שדה אחרי שדה, ובשלב מסוים פותחים ארון ולא מצליחים לסגור אותו בלי לדחוף.

הבעיה היא לא חוסר בתכנון - היא עודף אחסון. ברוב הדירות החדשות יש יותר ארונות מאשר ב-1990, ואנחנו ממלאים אותם. מה שנחוץ הוא לא ארגון חכם יותר, אלא כמות קטנה יותר.

כמה סירים ומחבתות משפחה ממוצעת באמת צריכה

מסתבר שמשפחה ממוצעת של 4 נפשות מחזיקה בין 14 ל-22 סירים ומחבתות, אך משתמשת באופן קבוע ב-4 עד 6 מהם בלבד. מה שמצטבר הם הסירים הנוספים שכל אחד מהם מכסה "מצב מיוחד" שמגיע שלוש פעמים בשנה לכל היותר.

הרשימה הבסיסית שמספיקה ל-95% מהבישול היומיומי של משפחה:

• סיר גדול (5-6 ליטר) - פסטה, מרק, בישול גדול
• סיר בינוני (2-3 ליטר) - אורז, קטניות, רטבים
• סיר קטן (1-1.5 ליטר) - ביצים, רוטב, חימום כמות קטנה
• מחבת גדולה (26-28 ס"מ) - כמעט כל דבר
• מחבת קטנה (20 ס"מ) - ביצה, חממה, קרפ
• קלחת עמוקה עם מכסה - עוף שלם, תבשילים ארוכים

שש יחידות. כל מה שמעבר לכך - ברוב המקרים - תופס מקום ולא תורם. המחבת הנוספת שמונחת אחורה בארון ולא זזה 3 שנים, שתי הקלחות שחופפות בגודל, הסיר שהציפוי שלו כבר ירד - כל אחד מאלה שואל שאלה פשוטה: מתי השתמשת בי לאחרונה?

מכשירי חשמל: מה עובד ומה רק תופס שיש

מכשיר חשמל שעומד על השיש יותר מ-3 חודשים בלי שגעתם לו הוא מכשיר שלא שייך לשיש. הכלל המעשי הוא: אם לא ניתן להצביע על יום ספציפי בשבוע שבו משתמשים בו, הוא לא שייך לשטח הנגיש.

הטעות הנפוצה היא לשמור מכשירים כי "שילמנו עליהם הרבה" או "נשתמש כשנהיה ב-mood". שני הנימוקים האלה מעולם לא הצדיקו מכשיר שתופס 30 על 30 ס"מ שיש. גם אם שילמתם 800 שקל על פוצ'ה שהלך שלוש פעמים בחיים - ה-800 שקל כבר הוצאו. הפוצ'ה עולה לכם עכשיו נדל"ן במטבח.

הטבלה: מכשיר לפי שימוש ממוצע

ציוד הכנה: כמה כפות, קרשים ומגרדות

בקטגוריה הזאת הבעיה אינה גודל - היא כמות. כפות עץ שש, מרית שלוש, מקצף ארבע. ברוב המטבחים תמצאו ציוד הכנה שמסתתר במגירה ויוצא פעם בשנה, אם בכלל. הצבר לא בא מתכנון - הוא בא מרכישות קטנות שנשכחו, מציוד שעבר בירושה, מ"מבצע קיץ" בחנות המטבח.

הרשימה המינימלית שמספיקה לרוב המשפחות:

• כפת עץ אחת, מרית צרה, מרית רחבה
• מקצף ידני אחד
• קרש חיתוך גדול (פלסטיק או במבוק, נכנס למדיח)
• קולפן, מגררת דו-צדדית
• כמה מזלגות גדולות ומלקחת אחת
• מד כוסות ומשקל - רק אם מבשלים לפי מתכונים

צלחות, ספלים וכוסות: כמה זה מספיק

הכמות שמספיקה תלויה בגודל הבית ובהרגלים, אבל יש מנחה פשוט: מספר הסועדים הרגיל כפול 1.5, עם 2-4 פריטים נוספים "לאורחים". כל מה שמעבר לכך תופס מקום יותר ממה שהוא משמש.

• משפחה של 4 נפשות - 6 צלחות, 6 קערות, 6 ספלים, 6 כוסות
• זוג - 4 מכל דבר
• יחיד - 2-3 מכל דבר

הטעות הנפוצה היא שמירת ערכה שלמה "לאורחים" שמגיעים פעמיים בשנה. 4 פריטים מיוחדים מספיקים לאירוח ספונטני. ערכה שלמה של 12 עם קערות מרק ואבקות תה - עדיף לתרום למי שישתמש.

שלב אחר שלב: איך מבצעים צמצום מטבח

הטעות הנפוצה היא לנסות לצמצם תוך כדי בישול, ארבע דקות כאן ועשר שם. צמצום מטבח דורש חשיפה מלאה - ולשם כך צריך שעתיים עד שלוש ללא הפרעות.

1. פנו 2-3 שעות ביום חופשי. אל תנסו לעשות זאת בין לבין - זה לא עובד.
2. הוציאו הכל מהארונות. ממש הכל. שמו על שולחן, על הרצפה, על כל משטח פנוי.
3. החזירו רק מה שמשתמשים פעם בחודש לפחות. כל שאר - קופסה לצד.
4. ביום שאחרי - הסתכלו שוב על הקופסה. מה חסרתם? בדרך כלל - כלום.
5. אל תשמרו "ליתר ביטחון". תרמו, מכרו, זרקו.
6. ציוד שלא ברור מה לעשות איתו - שימו קרטון מחוץ למטבח ל-30 יום. אם לא פתחתם - לצאת.

הכלל בשלב 6 הוא חשוב במיוחד. רוב האנשים מוכנים להיפרד מציוד שלא ראו כחודש. שיטת ה-30 יום עוקפת את ה"אולי" שמעכב כל החלטה.

איך שומרים על מטבח מצומצם לאורך זמן

צמצום חד-פעמי לא מספיק. המטבח סופג ציוד חדש בלי שמרגישים: מכשיר שקיבלנו במתנה, כלי שקנינו ב"מבצע", ערכת פסח שנשארה. הכלל הפשוט: כל פריט שנכנס למטבח - פריט יוצא.

כדאי לעשות סקירה קצרה אחת לשנה, בדרך כלל בסוף החורף לפני הקיץ. 30 דקות, שאלה אחת לכל פריט: השתמשתי בך ב-12 החודשים האחרונים? לא - לצאת. הסקירה השנתית מונעת צבר שמחזיר לנקודת ההתחלה.